שתייה בזמן הארוחה – טוב או רע?

לשתות או לא לשתות במהלך הארוחה זו בעצם השאלה?:
זה המיתוס המוכר שגורס כי לא כדאי לשתות בזמן האוכל, שהוא בעצם נובע בעיקר מהרצון “שלא
להכביד על פעילות מערכת העיכול שלנו”. אבל כאן הטעות במיתוס זה….

-הקיבה שלנו מכילה פי 20 אלף אנזימי עיכול שונים מהכמות הנחוצה לו בפועל, אנזימים
אלה תמיד מוכנים ב”היכון” לעכל כל מזון בכול מצב צבירה שיגיע לקיבה.
-הקיבה מסוגלת להפריש פי כמה וכמה חומצות קיבה מאשר הכמות המופרשת בפועל בזמן
הארוחה.
לכן המסקנה מכך היא שאין בעיה לדלל את האוכל עם נוזלים, ובקיבה יש די אנזימים וחומצות
להתמודד כנדרש. מרק, למשל, נחשב כמזון המדולל בנוזלים, ואין הבדל מהותי בין צריכתו לבין
אכילת ירקות מבושלים, חתיכת עוף ושתיית מים תוך כדי. גם ביוגורטים שאנחנו אוכלים יש מעל
70% מים. מכאן שלמעשה, ברגע שאוכלים מזונות כאלה, אין שום משמעות להפרדת השתייה
מהמזון המוצק.

אבל בעצם האם יש יתרון לעצם השתייה בזמן האוכל?
הנוזלים מדללים את תוכן הקיבה, גורמים לתחושת מלאות של הקיבה, העצבים שעוטפים את הקיבה
שולחים איתותים למוח על מלאות הקיבה, וכך נוצרת תחושת שובע גדולה יותר. מכאן שאכילת
מרק או שתייה אחרת בזמן הארוחה יכולים לסייע בדיאטה לירידה במשקל.

למי לא כדאי לשתות בזמן הארוחה?
לאנשים הסובלים רפלוקס וצרבות כדאי להפריד לחלוטין את השתייה מן הארוחה
זאת משום שהשריר שסוגר את הקיבה נחלש ואינו נסגר כנדרש. במקרים אלו, בעיקר אחרי ארוחה,
יש עלייה של תכולת הקיבה כלפי מעלה, ולפעמים גם עלייה של חומצה בלבד, בין הארוחות.
כדי למנוע את התופעה, כדאי מאוד להפריד בין שתייה או מזון נוזלי, לבין מזון מוצק. המטרה היא
שהמזון יהיה מוצק ככל האפשר ואז הוא פחות “עולה” למעלה וכמות הצרבות פוחתת בהתאם. למזון
דליל קל יותר לעלות, ועל אחת כמה וכמה אם הוא שוהה זמן רב בקיבה, כמו במקרים של שתיית
מרק או מים לאחר ארוחה עיקרית.

פוסטים דומים

כתיבת תגובה