מחקרים שנערכו בנושא של השפעת נגיף הקורונה (SARS-CoV-2) על המוח בטווח הרחוק. על פי
המחקרים הללו נראה שישנם יתרונות בהבנת השלכות הנגיף על המערכת העצבית ועל פונקציות
המוח. הנגיף נכנס לגוף בדרכים שונות, ונתונים מוקדמים מראים שיכול להיות שהוא מצליח להגיע גם
לתאי העצבים שבתוך האף, המחוברים למערכת הלימבית במוח.

ממצאים כאלה מעידים על יתרונות פוטנציאליים של המחקר המוחי העמיק בקשר להשלכות הנגיף
על התפקודים המוחיים השונים. אנחנו יכולים לראות שהשלכות על תפקודים כמו הרגשות, יכולת
הלמידה והזיכרון, תופעות שינה וכדומה. יש לציין, כי מדובר בתחום מחקרי בלבד שעוד נדרשת
חקירה נרחבת ומעמיקה יותר כדי להבין את התהליכים המולקולריים והנוירולוגיים המאוחרים
וההשלכות של אלו וההשפעתן המדויקת על המוח.

על פי המידע שנמצא בטקסט, ניתן לסכם כי השלכות נגיף הקורונה על המוח בטווח הרחוק אינן
ידועות במלואן ונדרש עוד מחקר כדי להבין את המנגנונים וההשלכות שלהם.
הנגיף SARS-CoV-2, הגורם למחלת הקורונה (COVID-19), משאיר את רוב האנשים עם תסמינים
קלים או בינוניים, אך יש כמה סימפטומים חמורים שניתן לראות לאחר החלמה. נכון להמון המחקרים,
יתרונות פוטנציאליים של המחקר המוחי המעמיק בקשר לשלכות הנגיף על התפקודים המוחיים
השונים שהופקו בערך 13% מאנשים שחלו בקורונה במצב קשה חוו סיבוכים נוירולוגיים כמו
אנצפליטיס (דלקת המוח), שבתסמיניה הכיווניים הם כאבי ראש, חום גבוה, בלבול ועייפות. תסמונת
התשישות הכרונית (CFS) נכנסת גם היא לתוך התמונה, כשהיא מאופיינת בעייפות עקבית ותשישות,
כאשר גם תסמינים פיזיים נוספים כמו כאבי שרירים ופרקים נמצאים.

מחקרים מראים גם על פגיעה בבריאות הנפש בעקבות המחלה, כאשר כ-24% מאנשים שחלו
בקורונה במצב קשה אובחנו בטווח הרחוק כסובלים מדיכאון או בעיות נפשיות נוספות. גם הפרעת
דחק פוסט-טראומטית (PTSD) נמצאה כשהיא משפיעה על תפקודי המוחי ובריאות הנפש.

לאור כל אלה, ניתן לראות כי יש גם השלכות ארוכות הטווח של מחלת הקורונה על המוח והתפקודים
המוחיים. על אף שהמחקרים המובנים והעמיקים עדיין דורשים מחקר נוסף, כל תופעה אחת או
אחרת מצביעה על השפעה רחבה יותר של הנגיף המאורגן על תפקודי המוח והנפש.