העשירים יכולים להוציא סכומים גדולים על סיגריות לאורך זמן למרות העלות הגבוהה שלהן מכיוון
שיש להם את היכולת הכלכלית לעשן. אבל עשרות רבות מהם כן מציבים את עצמם בסיכון כבד
מבחינת הבריאות והכלכלה.

למעשה, קיים קשר חזק בין עושר והעישון. בחברות רבות, העשירים מעשנים יותר מהעניים, וישנם
מחקרים שמראים זאת. אחת הסברות לכך היא שסמים כמו הניקוטין מפתיעים מאוד במובנים
החברתיים והכלכליים, והם משנים את התחושות והתגובות הנפשיות של האדם, וכך יכולים להוות
מנוף פרטי להתמודדות עם מציאות שונה. בנוסף, ישנם חלק מהעשירים שלא מתמודדים בכל עת עם
המחיר הגבוה של הסיגריות בכלל, והם יודעים שאינם צריכים לחסוך בכל סיגריה.

בנוגע לשאלת הממשלה והמיסים, כשמיסים על סיגריות עולים, הם יכולים לשמש ככלי יעיל להפחתת
העישון. מחקרים רבים מראים שכאשר המחיר של הסיגריות עולה, רמת העישון יורדת. הגדרות
סביבתיות נגרמות גם כשהעישון קורה באורח פחות או בלתי פחות אגרסיבי בסביבת העבודה
ובמקומות ציבוריים.

בכל מקרה, העישון הוא בעיה גלובלית בריאותית וכלכלית גדולה, והמדינות משקיעות משאבים רבים
במניעת העישון ובטיפול בהשלכותיו. החיבורים החברתיים, הכלכליים והאישיים בין העשירים והעניים
לאותם אנשים שמעשנים הוא מורכב ואינו מסביר את כלל התהליכים ואת תופעת העישון.
אפשר לפרט עוד כמה נקודות:

1. העלות הכלכלית של העישון: עשרים סיגריות ביום פוגם במעמדו הכלכלי של המעשן,
   בהחלט בגלל העלות הגבוהה של הסיגריות. העלות הכללית של עישון כמו זה הוא גם גורם
   חשוב בקרב נגד העישון. רבים מחליטים להפסיק לעשן כאשר הם מבינים את ההוצאה
   הכבידה שהעישון מייצר.
2. ההשפעה החברתית: ההשפעה החברתית של העשירים משמעה שהם נמצאים במעמדים
   חברתיים גבוהים ובעיקר בחברת אנשים בעלי מעמד גבוהה ומרשים, כך אפשר להשוות בין
   העשרים שמעשנים וגורמים לאחרים לעשות כך, ובין העניים שקשה להם לשאת את העומס
   הכלכלי של העישון.
3. התמיכה הפסיכולוגית: אנשים במעמד כלכלי גבוה יכולים למצוא ייעוץ ותמיכה פסיכולוגית
   כאשר הם מנסים להפסיק לעשן, וזה יכול להקל על התהליך. לעומתם, רבים מהעניים יכולים
   להרגיש שהם אינם מסוגלים להיפטר מההתמכרות הפיזית והפסיכולוגית לניקוטין.
4. גורמים חברתיים ופסיכולוגיים: כמו שהוזכר בראיון שציינתי, יש גורמים חברתיים
   ופסיכולוגיים שמשפיעים על העישון בקרב קהלי אוכלוסיות סוציו-אקונומיות נמוכות. זה כולל
   הפרסומים המופנים אליהם, ההתמכרות החברתית בעישון, וגם ההשכלה הנמוכה של
   משתמשי הסיגריות בקרב חלק מהאוכלוסיות האלה.
5. העתיד: גם אם העשירים עשנו המון בעבר, הייתה עשייתם יכולה להשתנות. המחקרים
   מראים שבגיל הצעיר, רוב העשירים לא מתחילים לעשן ורק מתחילים עם העלייה בגיל.
   בהתחשב בכך, מדובר גם בשאלה של מהי התמורה מזה שהם נגמלים מהעישון, והאם הם
   יימנעו ממנו בהמשך.
   
   בסיכום, קשר בין העשרים והעניים המעשנים הוא מורכב ומשתנה, והרבה גורמים שונים משפיעים
   על כך. משמעות זאת היא שמניעים רבים, כוללים כלכליים, חברתיים ופסיכולוגיים, משתלבים כאשר
   אנשים בוחרים לעשן או להפסיק לעשן.